1.פילדלפיה קבוצה טובה יותר ממה שחושבים

החזרתו של איש סמית' לפילדלפיה הייתה גאונית. הוא הפוינט גארד האמיתי שהקבוצה הייתה צריכה כל כך, שמשפר את משחק שאר חבריו לקבוצה-בין אם אלו ניק סיסקאוקאס (שהיה מצויין מול פניקס ודעך מאז) ורוברט קובינגטון (אחד האנדרייטדים הגדולים בעמדתו), שוטרים בחסד, שנהנים מהמסירות החכמות של סמית' שנותנות להם מבטים פנויים לשלשות, נרלנס נואל שנראה כמו הרוקי המעולה מאשתקד כשהוא שוב בעמדת הסנטר ונותן הגנת פוסט קטלנית, או אייזיאה כנען שפורח כסקנד גארד, הקבוצה הזאת נראית טוב בהרבה.

הם ניצחו ב-2 מ-3 המשחקים האחרונים, כשב-2 מהם הם קולעים 110 נקודות לפחות, דבר שקרה להם רק 3 פעמים העונה (הפעם השלישית מול יוסטון). לצד ההוספה של מייק ד'אנטוני כעוזר מאמן, דבר שמסייע לשפר התקפת הקבוצה, פילדלפיה נראית קבוצה טובה בהרבה בהתקפה. הנוכחות של רכז דומיננטי (18 נק', 8.3 אס' במשחק עם ה-76') כסמית' עושה את ההבדל הזה עבורם, וטוב שכך.

לצערה של ה-76', היא עדיין נשארה עם בעיה אחת גדולה. מה עושים עם ג'ליל אוקפור? החמישייה החדשה של פילדלפיה מתפקדת טוב מאוד ביחד ולא צריך לפרק אותה, אבל עדיין מגיעות דקות למלך הריבאונדים (וסך כל הנקודות) של פילדלפיה העונה. פתרון אפשרי, שיושם באופן חלקי בניצחון ה-76' על סקרמנטו, זה להעבירו לחמישייה השנייה. שם, לצד שחקן כקנדל מרשל/טי ג'יי מקונל (שניים שלא מסוגלים לתפקד לצד סמית' ויכולים להיות יעיל ביותר בפיק-נ'-רולים עם ג'ליל), ואופציות התקפיות כהוליס תומפסון, ג'אקר סימפסון וקובינגטון/ג'רמי גרנט, אוקפור יהיה השחקן המרכזי בהתקפהה ויוקף במגנים אישיים טובים בהגנה.

חמישייה זו לא טובה דיה ל-35 דקות בערב, אבל יכולה להיות חמישייה שנייה סבירה שמצטיינת במשחק העומד. מאוד סביר שנראה את ברט בראון נותן לה דקות, בדרך לעונה אפשרית של 15-23 ניצחונות. הם לא יהיו הקבוצה הגרועה בהיסטוריה.

*

2.בובאן מראינוביץ'-יהלום בגובה 2.21 מ'

הספרס החתימו בקיץ את בובאן מראינוביץ', אחד מכוכבי השנה ביורוליג של 2014/15, כגבוה נוסף במצבת הגבוהים העצומה שלהם. בהדרגה מתברר שהוא ממלא את המשבצת התורנית של הכוכב האירופאי שזורח בליגה בחסות גרג פופוביץ'. הוא עצום, ולאחר כמה משחקי הסתגלות (ותקופה מוצלחת בדי-ליג) הוא מראה לכולם את היכולת שלו, בכמות דקות מועטה.

מראינוביץ' יודע לקלוע, ועם 67.6% מהשדה בדצמבר. הוא ריבאונדר מצויין (הפך אתמול לשחקן הראשון של הספרס שמסיים משחק עם 12 ריב' בפחות מרבע שעה) ומהווה מיס-מאץ' לכל מי שעומד מולו. כשמוסיפים לזה תכונות אירופאיות טיפוסיות כקליעת עונשין, ראיית משחק טובה והגנה מעולה (שמשתלבת היטב עם סן אנטוניו), יש לטקסנים נשק שובר שיוויון.

נכון, הוא לא מקבל הרבה זמן משחק, ומשחק סה"כ 7.6 דק' בערב. נראה אותו בא הרבה יותר לידי ביטוי בקרוב, גם כנשק שיכול לשבור סמול בול (הוא גבוה יותר בראש מדריימונד גרין, למשל) וגם כמוציא לפועל של התקפות במשחק עומד. יהיה מעניין לעקוב, ותהיו בטוחים שנראה משחקים שישתנו לחלוטין לטובת הספרס כשהוא על המגרש בהמשך העונה.

*

3.המשחק האחרון של קובי בבוסטון

מנחם כתב בהרחבה על הכבוד שקובי קיבל בביקורו האחרון בבוסטון, המקום בו ניצח גמר אחד (2010) והפסיד גמר אחר (2008). הוא קיבל חתיכה מהפרקט בגארדן, כבוד שמעטים זכו לו (הוא, ד"ר ג'יי וקארים בין היתר), וזכה להצגה המרשימה הזאת לפני המשחק ולסטנדינג אוביישן:

כמובן שאוהדי בוסטון, כמו אוהדי בוסטון, שרקו בוז כל פעם שנגע בכדור, אבל הוא עדיין סיים עם 15 נקודות ו-11 ריבאונדים בהופעה אחרונה מכובדת ביותר מול יריבה גדולה, במשחק שמקבל מקום של כבוד בטור הפרישה של הבלאק ממבה.